ירושלמים ותיקים ידעו לספר על שורה ארוכה של בתי קולנוע היסטוריים, בתי קולנוע שהציגו סרטים במשך עשרות שנים, אליהם נהגו צעירים וצעירות להתגנב מעת לעת, בין אם זה בזמן הלימודים ובין אם זה בתקופות אחרות של חייהם לראות סרטים חדשים שעלו לאקרנים.
כמו בלא מעט מקומות בישראל, גם בירושלים בתי קולנוע קטנים נעלמו עם הזמן, ומה שנותר, אלא רק בתי קולנוע גדולים, מקומות שיש בהם יותר מבית קולנוע אחד, ובדרך כלל הם כוללים גם מגוון אולמות לאירועים, מגוון פעילויות נוספות, כמו הרצאות וכדומה.
מי שחושב שמרכז הקולנוע הישראלי נמצא בתל אביב, טועה. בירושלים היה אפשר למצוא בעבר ועדיין אפשר למצוא לא מעט מקומות בעלי משמעות רבה לתיאטרון ירושלים ולקולנוע הישראלי על כל גווניו השונים. כך למשל, בעיר פועל הסינמטק, אותו ייסדה ליה וון ליר כבר בתחילת שנות השבעים. ליה שנחשבת בעיניי רבים לאחת התורמות הגדולות ביותר של הקולנוע הישראלי, הפכה את המקום למוקד משיכה, הן עבור תושבי העיר שנהרו למקום גם בשביל לראות קולנוע וגם בשביל ללמוד על קולנוע. מעבר לכך, ליה היתה גם מייסדת של פסטיבל הקולנוע בירושלים בשנת 1984, פסטיבל שנערך עד היום ונחשב לגדול ביותר בישראל בתחום. במשך שנים הוא משך אליו עשרות קולנועים מכל רחבי העולם.
מלבד סינמטק ירושלים, הרי שאנחנו יכולים למצוא בעיר גם את יס פלאנט וסינמה סיטי, שני מתחמי הקולנוע הגדולים, שפועלים בעיר, בדומה למתחמים שלהם ברחבי הארץ, הרי שגם פה אפשר למצוא לצד בתי קולנוע איכותיים, מגוון מסעדות, בתי קפה ומקומות נוספים שאפשר לבלות בהם. כמו כן, אפשר למצוא בעיר את קולנוע לב סמדר, בית הקולנוע הוותיק ביותר בעיר, ושייך כיום לרשת בתי הקולנוע לב, שמציגים סרטי איכות בעיקר.
צריך לציין, מלבד בתי קולנוע, הרי שבירושלים נמצאים שני בתי ספר לקולנוע מהמובילים בישראל,סם שיפגל וכן בית ספר לקולנוע מעלה, שפונה לקהל הדתי ואחראי על שילובם של בני המגזר הדתי והחרדי בעולם הקולנוע הישראלי בכלל והקולנוע המגזרי בפרט. שני בתי הספר, מהווים מוקד משיכה עבור כל מי שרוצה ללמוד קולנוע ברמה הגבוהה ביותר שיש.